Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 44a

מֵחוּמְרֵי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר הַכְּסִיל בַּחוֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ אֶלָּא אִי כְּבֵית שַׁמַּאי כְּקוּלֵּיהֶן וּכְחוּמְרֵיהֶן אִי כְּבֵית הִלֵּל כְּקוּלֵּיהֶן וּכְחוּמְרֵיהֶן

Traduction

And one who wishes to adopt both the stringencies of Beit Shammai and the stringencies of Beit Hillel, with regard to him the verse states: ''The fool walks in darkness'' (Ecclesiastes 2:14). Rather, one should act either in accordance with Beit Shammai, following both their leniencies and their stringencies, or in accordance with Beit Hillel, following both their leniencies and their stringencies.

Rachi non traduit

מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל. מפרש בפ''ק דעירובין (דף ז.) בתרי חומרי דסתרן אהדדי כגון הך דשדרה וגולגולת דאפלוג בית שמאי ובית הלל לגבי אהל דהוו להו בית שמאי לחומרא ואמרי עד שתחסר שתי חוליות מטמא באהל ובית הלל לקולא וקאמרינן וכן לטרפה דלבית הלל בחדא חוליא הוי חסרון וטרפה ולב''ש כשרה והוו להו ב''ש לקולא וב''ה לחומרא ומאן דעביד בטרפות כחומרי ב''ה ובטומאה כחומרי ב''ש כסיל הוא דהכא חשיב ליה חסרון והכא לא חשיב ליה חסרון. והני דרבא נמי סתרן אהדדי דכיון דאמר נקובתו במשהו טעמא משום דמקום שחיטה הוא וחומרי דשמואל דאמר לאו מקום שחיטה הוא ואשתכח דסתרן מילתיה דרבא אהדדי:

הָא גּוּפַאּ קַשְׁיָא אָמְרַתְּ לְעוֹלָם הֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל וַהֲדַר תָּנֵי וְהָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי יַעֲשֶׂה

Traduction

The Gemara objects to the wording of the baraita: This baraita itself is difficult. First you say that the halakha is always in accordance with the statement of Beit Hillel, and then you teach that one who wishes to act in accordance with the statement of Beit Shammai may do so.

לָא קַשְׁיָא כָּאן קוֹדֶם בַּת קוֹל כָּאן לְאַחַר בַּת קוֹל

Traduction

The Gemara responds: This is not difficult. Here, the statement that a person may act as he wishes was made before the Divine Voice emerged and announced that the halakha is always in accordance with Beit Hillel. There, the statement that the halakha is always in accordance with Beit Hillel was made after the Divine Voice issued this ruling.

Rachi non traduit

בת קול. בפרק קמא דעירובין (דף יג:) יצתה בת קול ואמרה הלכה כבית הלל:

וְאִי בָּעֵית אֵימָא אַף לְאַחַר בַּת קוֹל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא דְּאָמַר אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּבַת קוֹל

Traduction

And if you wish, say instead that even the statement that a person may act as he wishes was made after the Divine Voice announced that the halakha is in accordance with Beit Hillel, and this statement is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, who says: One disregards a Divine Voice that attempts to intervene in matters of halakha. According to him, the dispute between Beit Shammai and Beit Hillel has not yet been decided.

Rachi non traduit

דרבי יהושע בבבא מציעא בהזהב (בבא מציעא דף נט:):

Tossefoth non traduit

ורבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קולמדקאמר נתנו בו חכמים שיעור כו'. ולא בעי למימר דנתנו בו שיעור למטה דמדלא פירש דבריו מסתמא בין למעלה בין למטה קאמר:
תימה דקיימא לן כבית הלל משום בת קול וקיימא לן דרבי אליעזר שמותי הוא ולא חיישינן בבת קול שפסק כוותיה בפרק הזהב (ב''מ דף נט:) ויש לומר דשאני התם שלא יצתה אלא לכבודו דרבי אליעזר דאמר מן השמים יוכיחו ועוד דבת קול דבית הלל מסייע קרא דכתיב (שמות כג) אחרי רבים להטות דבית הלל רובא הוו אלא דמעיקרא מספקא לן משום דבית שמאי מחודדין טפי אבל בת קול דרבי אליעזר רבנן דפליגי עליה הוו רובא ואם תאמר אמאי קאמר הכא הא מני רבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול הא איהו לא קאמר אלא אעובדא דרבי אליעזר דאנן נמי לא קיימא לן כבת קול דרבי אליעזר וי''ל דכיון דקאמר לא בשמים היא משמע דאית ליה דבשום דוכתא אין משגיחין בבת קול:

מִכָּל מָקוֹם קַשְׁיָא

Traduction

The Gemara notes: In any case, Rava’s ruling is difficult. How could he rule in accordance with two contradictory stringencies in order to deem the animal a tereifa?

Rachi non traduit

מכל מקום קשיא. דכתרי חומרי לא עבדינן:

אָמַר רַב טָבוּת כּוּלַּהּ כְּרַב עַבְדַהּ דְּכִי אֲתָא רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר לָא תְּצִיתוּ לְהוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי דְּכָיֵיל יְהוּדָה אֲחִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הָכִי אָמַר רַב וֶושֶׁט נָתְנוּ [בּוֹ] חֲכָמִים שִׁיעוּר מִכְּלָל דְּתוּרְבַּץ הַוֶּושֶׁט לָאו מְקוֹם שְׁחִיטָה הוּא וְקָאָמַר בְּמַשֶּׁהוּ

Traduction

Rav Tavut said: Rava acted entirely in accordance with the opinion of Rav. As when Rami bar Yeḥezkel came, he said: Do not listen to those principles that Rav Yehuda, my brother, formulated in the name of Rav. Although Rav holds that a perforation of any part of the entrance of the gullet renders an animal a tereifa, this is not because it is a location fit for slaughter. Rather, this is what Rav said: The Sages gave a measure defining the portion of the gullet that is valid for slaughter. By inference, one learns that the entrance of the gullet is not a location fit for slaughter. And nevertheless, he says that a perforation in any amount renders the animal a tereifa.

Rachi non traduit

סתם שמעתתיה דרב בדרי בתראי רב יהודה הוה אמר להו בבי מדרשא:

נתנו בו שיעור. עד כמה הוא כשר לשחיטה:

לאו מקום שחיטה הוא. אפ''ה אמר רב במשהו מידי דהוה אגרגרת דבין במקום שחיטה בין שלא במקום שחיטה שוה שיעוריה:

Tossefoth non traduit

כולה כרב עבדא. והא דאמרינן לעיל רמינן עליה חומרי דרב וחומרי דשמואל היינו למאי דס''ד והוה מצי למימר כולה כשמואל עבדא דלאו מקום שחיטה הוא ואסר נמי בהגרים שליש ושחט שני שלישי אלא נקט כרב משום דקי''ל כרב באיסורי:

מדקאמר נתנו בו חכמים שיעור כו'. ולא בעי למימר דנתנו בו שיעור למטה דמדלא פירש דבריו מסתמא בין למעלה בין למטה קאמר:

לְמַעְלָה עַד כַּמָּה אָמַר רַב נַחְמָן עַד כְּדֵי תְּפִיסַת יָד לְמַטָּה עַד כַּמָּה אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ עַד כְּדֵי שֶׁיַּשְׂעִיר

Traduction

Since it was mentioned that the Sages gave a measure defining the portion of the gullet that is valid for slaughter, the Gemara asks: How far up the gullet is the upper boundary for valid slaughter? Rav Naḥman said: It is until the point that there remains only sufficient space for a hand to grip the gullet. The Gemara asks: How far down is the lower boundary? Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: Until the gullet becomes hairy, i.e., until the opening of the rumen, whose lining is hairy.

Rachi non traduit

עד כדי תפיסת יד. צריך להניח לצד הראש כשלש אצבעות וארבע לשון מורי הזקן ואני שמעתי אחיזת חודי צפרנים והראשון נראה בעיני דכי האי גוונא לא מיקרי תפיסת יד:

עד מקום שישעיר. שיש שם שער שגוררין בסכין מכרס הפנימי:

Tossefoth non traduit

כדי תפיסת יד. פירש בקונטרס ארבע אצבעות תימה דבעוף מאי ופירש רבינו יצחק בן רבינו מאיר ארבע אצבעות בראמים גדולים מכאן ואילך כל חד וחד לפי מה שהוא גדול ובה''ג מפרש כדי תפיסת יד כדנקיט איניש בשתי אצבעותיו ודבריהם דברי קבלה ויש לסמוך עליהם והאי דקרי לקמן (חולין דף נ:) גבי חלחולת בתפיסת יד כמלא בטדא דתורא דהיינו ארבע אצבעות התם נקט כדי תפיסה סתם אבל הכא כדי תפיסת יד קאמר דמשמע כדי שיוכל לתפוס בשתי אצבעות ואפי' כל שהוא:

אִינִי וְהָאָמַר רָבִינָא אָמַר גְּנִיבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב טֶפַח בַּוֶּושֶׁט סָמוּךְ לַכָּרֵס זֶהוּ כָּרֵס הַפְּנִימִי אַמַּאי כִּי קָא שָׁחֵט בְּכָרֵס קָא שָׁחֵיט

Traduction

The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Ravina say that Geneiva says in the name of Rav: The lowermost handbreadth in the gullet, adjacent to the rumen, this is the inner rumen? If so, why does Rav Naḥman permit slaughter until the opening of the rumen? When one slaughters within the bottom handbreadth, he is slaughtering in the rumen, and his slaughter should be invalid.

Rachi non traduit

טפח בוושט. מיקרי כרס וקא סלקא דעתך דלא אזיל שער בתוך הוושט ולא מידי ואת אמרת עד מקום שישעיר דהא עד סוף הוושט כולו מצי שחיט וכיון דלאו וושט הוא היכי מצי שחיט ביה:

אֵימָא טֶפַח בְּכָרֵס סָמוּךְ לַוֶּושֶׁט זֶהוּ כָּרֵס הַפְּנִימִי אִיבָּעֵית אֵימָא כִּי קָאָמַר רַב בְּתוֹרָא דְּמַשְׂעַר טְפֵי

Traduction

Rather, say that Rav’s statement should be amended, as follows: The uppermost handbreadth in the rumen, adjacent to the gullet, this is the inner rumen, which is not a valid location for slaughter. By contrast, the lowermost handbreadth of the gullet is a valid location for slaughter. And if you wish, say instead that when Rav says that the lowermost handbreadth of the gullet is considered the rumen, he is referring specifically to a bull, which is especially hairy, and hairs appear even within the lowermost handbreadth of the gullet itself. By contrast, in other animals, the entire lower gullet is a valid location for slaughter.

Rachi non traduit

אימא טפח בכרס סמוך לוושט. דהיינו טפח ראשון של כרס הוי כרס הפנימי ונקובתו במשהו ולפי שהוא נחבא במקום המיצר בין צלעות החזה קרי ליה פנימי וכל שאר הכרס קרוי במתני' החיצונה ונידונית בקריעת רובו:

כי קאמר רב. טפח בוושט מקרי כרס:

בתורא דמשעיר טפי. שהשער נכנס בתוך הוושט טפח ולעולם מקום שחיטה הוי בוושט עד מקום השער:

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל תּוּרְבַּץ הַוֶּושֶׁט שֶׁנִּיטַּל כּוּלּוֹ מִלֶּחִי כָּשֵׁר וְתַנָּא תּוּנָא נִיטַּל לֶחִי הַתַּחְתּוֹן כָּשֵׁר

Traduction

§ Rav Naḥman says that Shmuel says: If the entrance of the gullet was completely detached from the jaw, the animal is kosher. And the tanna of the mishna also taught this later (54a): If the lower jaw was detached entirely, it is kosher.

Rachi non traduit

תורבץ הוושט שניטל כולו. לקמיה פריך והא איכא עיקור סימנים:

ותנא תונא. תנא דמתניתין דפרקין מסייע ליה. תונא כמו תנא דידן:

ניטל לחי התחתון כשר. וכיון שניטל הלחי נתלשו הסימנים שבלחי התחתון הם מחוברי':

מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא וְהָאִיכָּא עִיקּוּר סִימָנִים

Traduction

Rav Pappa objects to this: How can Shmuel say that if the entrance of the gullet is detached the animal is kosher? But isn’t there ripping of the simanim, the gullet and the windpipe, from their place? This should render the animal a tereifa.

Tossefoth non traduit

והאיכא עיקור סימנים. לפירוש הקונטרס דפ''ק (לעיל חולין כ.) דבעיקור סימנים הויא טרפה תימה דהיכי פשיטא ליה דהויא טרפה על כרחך אינה נטרפה בתורבץ הוושט בנקב בעלמא כמו בוושט עצמו וכמו כן נימא דניטל כולו כשרה וכי תימא דסבירא ליה דלא גרע משמוטת הגרגרת שהיא טרפה זהו דוחק גדול ועוד דקא משני דברובו כשרה אף על פי דפסוקת הגרגרת תנן ברובו טרפה ולפירוש הלכות גדולות פריך שפיר והא איכא עיקור סימנים אף ע''ג דלא הויא טרפה בשמוטה זו מ''מ במה יכשר כיון דאין לו היתר בשחיטה ומיהו קשה לפי' ה''ג דמאי פריך והאמר רבה בר בר חנה סימנים שנדלדלו ברובן טרפה לפי המקשן תקשה ליה ארבה בר בר חנה גופיה דאי טרפה הויא בהכי אם כן מהו עיקור דקיימא לן דלא הויא טרפה אלא שאין שחיטה מועלת בו ומיהו ספרים דגרסי מעיקרא לא קשיא (הא דאקפל אקפולי) והא דאדלדול אדלדולי וי''ל שיודע המקשן כדמסיק לבסוף דרבה בר בר חנה איירי דאיפרוק אפרוקי בכח כאן מעט וכאן מעט דלא הדרא בריא והוי טרפה ועיקור סימנין דלא הוי טרפה דאקפול אקפולי בנחת מעל הבשר ומ''מ פריך מדלדול דרבה בר בר חנה אלשון דלדול שהזכיר המתרץ וחוזר ומפרש לו דדלדול שאמרתי אינו כשל רבה בר בר חנה אבל לספרים דגרסי בתר והא אמר שמואל ברובו לא קשיא הא דאנקוב אנקובי הא דאקפל אקפולי קשה וכן קשה לפירוש רבינו חננאל דמפרש דאפרוק איפרוקי שנפרדו הסימנין זה מזה ליכא למימר שהמקשן היה יודע האמת דא''כ לא הוה פריך מידי וי''ל דכי פריך מרבה בר בר חנה הוה מצי למימר וליטעמיך תקשה לך דרבה בר בר חנה גופיה אי טרפה הויא עיקור סימנים היכי משכחת לה:

וּלְרַב פָּפָּא קַשְׁיָא מַתְנִיתִין נִיטַּל לֶחִי הַתַּחְתּוֹן כָּשֵׁר

Traduction

The Gemara interjects: But according to Rav Pappa, the mishna is difficult as well, since it states: If the lower jaw was detached, it is kosher. If the lower jaw is detached, the windpipe and gullet will necessarily be detached as well, since they are attached to it.

Rachi non traduit

קשיא מתני'. דקתני כשר:

בִּשְׁלָמָא מַתְנִיתִין לְרַב פָּפָּא לָא קַשְׁיָא הָא דְּאִיעֲקוּר אִיעֲקוֹרֵי הָא דְּאִיגּוּם אִיגּוֹמֵי מֵעִילָּוֵי סִימָנִים אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא

Traduction

The Gemara responds: Granted, the mishna is not difficult for Rav Pappa. This halakha, that the ripping of the simanim renders the animal a tereifa, applies only when the simanim are completely ripped from the jaw. That statement of the mishna, that an animal whose jaw is detached is kosher, is referring to a case where the lower jaw is severed above its connection to the simanim, which themselves remain connected to the remaining flesh of the jaw. But the halakha that the ripping of the simanim renders the animal a tereifa is difficult for Shmuel. How can an animal remain kosher when the entrance of its gullet is removed, if this entails the ripping of the simanim?

Rachi non traduit

הא דאיעקור איעקורי. עיקור סימנים כשנעקר הוושט מן הלחי ומן הבשר:

הא דאיגום איגומי מעילוי סימנים. שנגמם הלחי מן הבשר שמוטל על הסימנים בין הלחי והסימן דלאו עיקור הוא שהסימנים מעורין בבשר:

אלא לשמואל קשיא. הא דרב פפא דלדידיה איכא עיקור סימנים דקאמר תורבץ הוושט שניטל דמשמע שהוושט לבדו ניתק ונתלש מן הבשר:

לָא תֵּימָא כּוּלּוֹ אֶלָּא אֵימָא רוּבּוֹ

Traduction

The Gemara responds: Do not say that Shmuel deems the animal kosher if the entrance of the gullet was completely detached. Rather, say that he deems it kosher only if it was mostly detached.

וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר שְׁמוּאֵל סִימָנִים שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ בְּרוּבָּן טְרֵפָה אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי הָא דְּאִקְּפַל אִיקְּפוֹלֵי הָתָם דְּאִפְּרוּק אִפְּרוֹקֵי

Traduction

The Gemara asks: But doesn’t Rabba bar bar Ḥana say that Shmuel says: Simanim that were detached in their majority render the animal a tereifa? Rav Sheisha, son of Rav Idi, said: This statement of Shmuel, that the animal is kosher even if the simanim are mostly detached, applies only to a case in which the entrance of the gullet was peeled off from the flesh of the jaw, such that the connected tissue is concentrated in one area. In such a case, the animal might recover. There, where Shmuel deems the animal a tereifa, he is referring to a case in which the simanim were forcibly separated [de’ippruk ipprukei] from the jaw and are connected only by a few discontinuous pieces of flesh. In such a case the animal cannot recover.

Rachi non traduit

דאקפל אקפולי. שנקלף מעל הבשר. אקפל כמו ונקלף ודומה לו וקפלו את האבנים דמסכת סוטה (דף לה:):

דאיפרוק אפרוקי. כדבר הנעקר בכח שנעקר כאן מעט וכאן מעט עד רובו דאותו מיעוט המחובר אינו מחובר ביחד הילכך לאו חבור הוא דלא הדר בריא:

וּפְסוּקַת הַגַּרְגֶּרֶת תָּנָא כַּמָּה פְּסוּקַת הַגַּרְגֶּרֶת בְּרוּבָּהּ וְכַמָּה רוּבָּה רַב אָמַר

Traduction

§ The mishna states: Or an animal with a cut windpipe, cut across its width, is a tereifa. With regard to this the Sages taught: How much must the windpipe be cut to render the animal a tereifa? In its majority. And how much is its majority? Rav says:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source